בעבר הלא רחוק נהגו לחשוב שמדרסים נועדו אך ורק למצבים שבהם הרגל הייתה שטוחה (FLAT-FEET) או כשהקשת הייתה גבוהה (ALT-FEET), לכן השימוש במדרסים לא היה נפוץ והמודעות לא הייתה גבוהה.
במשך השנים, חוקרים ורופאים חיפשו דרכים נוספות לרפא בעיות ראומטיות ודלקתיות במפרקים, סחוסים, גידים ועצמות, לא רק על ידי תרופות אלא גם על ידי טיפולים פיזיותרפיים ושימוש במדרסים על מנת למנוע שימוש מופרז בתרופות ללא צורך, שעלולות לגרום לתופעות לוואי לא סימפטיות למשתמש בהן, וגם לחסוך בהוצאות כספיות למשתמש בתרופות ולקופות החולים.
היום המודעות לשימוש במדרסים הפכה להיות גבוהה ככל שהעולם התפתח והדרישות העצמיות של בני האדם כלפי עצמם הפכו להיות אינטנסיביות יותר. החיים הפכו להיות אקטיביים יותר הן מבחינת עבודה, קריירה והתפתחות אישית, והן מבחינה ספורטיבית ואתגרית, כשבני האדם שואפים ליותר.
מושגים כמו חדרי כושר, אימונים אישיים, ספינינג, רכיבה על אופניים וסוגים רבים ומגוונים של ספורט אתגרי הפכו להיות חלק מחיינו ולכן החיפוש אחרי עזרים בעלי טכנולוגייה גבוהה כמו נעליים טובות יותר ומדרסים מתאימים, הפכו להיות חלק בלתי נפרד מהמודעות שלנו כלפי גופנו.
היום כמעט כל רופא אורטופד יסכים ששימוש במדרסים הפך להיות לחלק בלתי נפרד מהטיפול. בעיות ברכיים, בעיות גב וכמובן כמעט כל בעייה בכף הרגל ניתנה לפיתרון על ידי שימוש במדרס הנכון.
כמו כן, כל בן אנוש היום מודע לצורת המבנה של כף רגלו. לא נדיר היום לשמוע מאנשים שאומרים “יש לי פלטפוס”, או “יש לי אולפוס”, כלומר, היום יש לכמעט כל אחד היכולת להבחין.
באופן כללי קיימים שלושה סוגים עיקריים של קשת בכף הרגל, לפיהם ניתן לדעת איזה מדרסים יש להתאים.
קשת רגילה: לרובנו, הקשת שמתקמרת בין העקב עד לכרית היא בגובה פחות או יותר ממוצע.
קשת נמוכה (FLAT-FEET ): זה בעצם העדר של קשר כף הרגל, לכן במקרה כזה יש צורך בטיפול מתמיד על ידי מדרסים על מנת למנוע קריסה של כף הרגל ומניעה בעיות עתידיות כגון כאבי ברכיים וכאבי גב תחתון.
קשת גבוהה (ALT-FEET ): הקימור בקשת מאוד גבוה, ולכן כל העומס מתמקד על הכריות ועל העקבים.מצב כזה מצריך גם שימוש מתמיד במדרסים על מנת לפזר את הלחצים בכף הרגל בצורה שווה, ולמנוע יבלות ועור קשה בכרית כף הרגל ובעיות כמו דורבן בעקב.
ישנם מצבים רבים שכפות הרגליים שונות אחת מהשנייה הן מבחינת המידה והן מבחינת המבנה, כלומר, יש מקרים שרגל אחת שטוחה ורגל שנייה בעלת קשת גבוהה, ולכן השימוש במדרסים לפי מידה הוא בלתי נמנע.
סוגי המדרסים הם רבים ומגוונים, כמו כן, אופן איסוף הנתונים.
ישנם מדרסים סטנדרטיים (מהמדף) בעלי מבנה של תמיכה לקשת גבוהה יותר או נמוכה יותר. אם רוכשים מדרס ממדף, חשוב לדעת את מידת הנעל המדויקת וסוג הקשת. מדרסים אלה הם בדרך כלל זולים יותר.
הסורק הממוחשב הוא סורק אלקטרוני, בעל חיישנים הממפים נקודות לחץ ומבנה כף הרגל ומספקים נתונים מדוייקים לתוכנת מחשב המסוגלת לתרגם את התוצאה למן דגם מוחשי של כף הרגל המספק את כל הנתונים הדרושים להמלצת סוג המדרס ובנייתו.
מטבע ספוג:
הטבעת הרגל על ספוג בתוך קופסת קרטון מיוחדת המשמרת את צורת כף הרגל. ניתן לבצע בישיבה או בעמידה, לאחר מכן יוצקים גבס נוזלי על המטבע, מחכים שיתקשה, עושים את התיקון הנחוץ ובונים את המדרס שכבות – שכבות על הדגם שנוצר בעזרת חימום החומר הגולמי ולאחר מכן שימוש במכשיר ואקום מיוחד.
כפפה פולימרית:
השיטה מתבצעת בישיבה, כשכף הרגל בתנוחה ניטראלית, עוטפים את כף הרגל בכפפה מיוחדת, שבמגע עם מים מתרככת, ממתיניםדקה ואז הכפפה מתקשה. מסירים אותה מכף הרגל, והרי לנו דגם של כף רגל, מוכן לעבודה. השיטה מתאימה בעיקר לבניית מדרסים ביו-מכניים מגרפיט או פוליפרופילן.
